יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

סיקרט - הרשת החברתית החדשה - למה יש לי רגשות מעורבים כלפיה?


בעיקרון, רשת חברתית חדשה אמורה ליצור אצלי ניצוץ וברק בלבן של העין. עוד כלי חדש ללמוד ואחר כך ללמד, עוד מידע חדש שלא היה לנו לפני כן. גן עדן מהסוג שאני אוהבת.
 
אז למה בכל זאת יש לי רגשות מעורבים כלפיה?
עוד מעט תבינו, אבל קודם, כמה מילים על סיקרט.

מדובר באפליקציה שאפשר להוריד ב"חנויות" השונות (אפ סטור למכורים לאפל כמוני, או בחנויות השונות של בעלי אנדרואיד).

האפליקציה מבוססת על החברים שלך מהפייסבוק ועל אנשים שנמצאים בקרבת מקום בכל מקום שבו אתה גולש.

מה מיוחד בה?

הרשת כולה מבוססת על אנונימיות מוחלטת!
כלומר, אנשים כותבים סטטוסים אבל אף אחד אחר לא יודע מי כתב אותם. הדבר היחיד שמופיע זה ש"חבר" כתב אותו.  עכשיו לך תנחש מי מהחברים שלך כתב את הסטטוס הזה. אפשר לעשות לייק לסטטוס (לחיצה על אייקון לב), אפשר לשתף חברים שלך וכמובן שגם אתה יכול לכתוב סטטוס אנונימי משלך.

ברור שרוב הסטטוסים כרגע (כן, יש גם סטטוסים בעברית) הם על החיים האישיים, אנשים שופכים את ליבם וכותבים דברים שהם לא מעזים לכתוב בשום מקום אחר.

אז איך זה קשור למידענות אתם שואלים? דמיינו את התסריט הבא:

אתה גולש לך לתומך בסיקרט ורואה סטטוס של מישהו שכותב שכל החברה זומנה לפגישה דחופה עם הנהלת החברה (והחברה הזו היא חברה מתחרה שאתה עוקב אחריה). חצי שעה לאחר מכן עוד סטטוס עולה והפעם כתוב שמנכ"ל החברה התפטר.

מבינים את המשמעות? מדובר במידע פנים ארגוני שלא תמצאו בשום מקום אחר. הוא יגיע (אולי) אחר כך לרשת ולעיתונים ולמקורות מידע נוספים אבל אתם כבר תדעו על זה לפני כולם. ובינינו, מהירות היא שם המשחק היום.

אז למה בכל זאת יש לי רגשות מעורבים? או למה הניצוץ בעיניים שלי קצת עכור?

הנה שלוש סיבות:

1.       אי אפשר לדעת מי כתב – זה אומר שאין לנו דרך כמידענים לאמת את המידע (מזכיר קצת את הווב הנסתר)

2.       אנחנו רואים סטטוסים רק של אנשים שהם חברים שלנו בפייסבוק או שבמקרה הם יושבים ממש לידינו במסעדה או בפאב או בספרייה.

3.       אי אפשר לחפש !

ובכל זאת, כדאי מאד להתחיל לעקוב אחרי הרשת הזו, אין לדעת איזה אוצר ייפול כפרי בשל לידיים שלכם.

אז רשמתם?